על עצמי

נשים יולדות כבר אלפי שנים, אך העולם בו אנו נדשרות להרות וללדת צעיר בהרבה. אנחנו נתקלות באמירות מעצימות כמו "הגוף יודע ללדת", בצד אמירות מקטינות ומחלישות כגון "את לא האשה הראשונה שיולדת". האמירות האלו וכל הקשת בניהן באות לרמז על היסטוריה ענפה, שורשים עמוקים וידע קדום, שאמור לחזק אותנו בזמן הלידה.

אך מהי המשמעות האמיתית של כל זה, בעולם בו כל אחת מאיתנו יולדת לבד, לא בקרב משפחתה וחברותיה, בביתה ובעזרת מיילדת שמכירה אותה. רובנו יולדות בליווי אחד או שניים מאהובינו, במקום שלא היינו בו קודם, תחת עינהן הבוחנות של צוות רפואי זר. ברגעים כאלו, אנחנו לא רק תלושות מהסטוריה של אלפי שנים, אלא גם מההיסטוריה הפרטית שלנו.

כיצד נתרגם את החוכמה העתיקה של אמהות, זקנות השבט ואלות פריון, לידע ותחושות שיהיו רלוונטיות לנו כאן ועכשיו? כיצד נשלב בין הרצון שלנו "להתחבר לגוף ולטבע", לצורך המובן להמשיך להיות אנחנו, נשים צעירות שיולדות ב

מאה העשרים ואחת?

למדתי להיות דולה ומדרכת הכנה ללידה בבית הספר "אמנות הלידה" בו אני מרצה ומרכזת כיום.

למדתי פילוסופיה ואמנות באוניברסיטת בן גוריון בנגב ועיסוי משולב בבית הספר תמורות.

ליוויתי נשים אפריקאיות שהגיעו לישראל בפרוקייט

"הגר ומרים".

בימים אלו אני לומדת להיות אחות בבית הספר לסיעוד בביה"ח מאיר.

מאחורי כל פעולה יש כר תיאורתי נרחב, ועליו מונחת הפנינה- חוויה אנושית, פשוטה, עם נשים בשר ודם, שמחפשות את הדרך לחבר בין שם לכאן, בין אז לעכשיו- בין רעיון למציאות.

אשמח ללוות אותך ואת אהוביך בדרך המתאימה לך ביותר, עם הכלים והידע שלי, עם הרצונות והבחירות שלך, למצוא את השביל אל הלידה הטובה ביותר האפשרית עבורך.

התקשרי לקבוע מפגש היכרות, 050-7665935